מדוע נקרא הספר "מורה נבוכים" ?

יש ובתמציתן של מילים מסתתר לו ניצוץ גאונות האמת ודי בטעמן של הללו להשאיר כמיהה, ציפייה וסקרנות לא ברורה, כך הן צמד המילים "מורה נבוכים". מהשמות הרבים באין סוף ספרי הקודש בחר לו להרמב"ם שם שנתפאר בו לנצח נצחים. מצטרף הוא לפנתיאון כותרות הספרים לצידם של "ספר הזוהר", "שולחן ערוך" ועוד קומץ קטנטן של אליטת הכותרות היהודיות. כשאדם מעלה על דל שפתיו את השם "מורה נבוכים", מתכנסת לתוך נשמתו תחושת רוממות לא ברורה כל זאת עוד טרם פענוח הקוד הרציונאלי שהינו ברקע לתופעה.

המילה "נבוך" מתקשרת לנו באופן טבעי למילה "מתבייש", אך יש בה מן ההסתר והסלחנות. בעוד למילה מתבייש מתחברת לרוב פעולה או מעשה שעתידם לביישנו, בנבוכות יש מעט יותר מן המסתורין. להיותנו נבוכים לא בהכרח שיש צורך לקשור מעשה או פעולה שגרמו לכך כי אם מצב נפשי נטול הסבר שבו אנו שרויים. "אני מתבייש לספר לכם מדוע אני נבוך" שונה מהמשפט "אני נבוך לספר לכם מדוע אני מתבייש". האשמה האינסטינקטיבית תופנה ישירות, יותר לכיוונו של המשפט הראשון. יחד עם זאת יש ביניהן דמיון רב ומתבקש חקר לעניין "יסודות הבושה והמבוכה האנושית".

הנבוכות הראשונה בהסטוריה האנושית היכן היא? "וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.  י וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא". שורשה נעוץ בהכרתו של האדם הראשון כי מיניותו ויצרו הזכרי, קרי עולם החומר העוטף את יסודותיו,יש בכוחן "להשתלט על אישיותו" ולהוליכה למחוזות חדשים. שהרי טרם מצב האכילה מהעץ נאמר "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁו". האדם איננו נבוך כתוצאה מזה שלא קיים את הציווי האלוקי לא לאכול, הוא נבוך פשוט "מהנחש" שהשתלט על חייו.

לפיכך לקרוא לספר בשם "מורה נבוכים" יש מן הגאונות ! כי קיימת בו התיימרות לקחת את האדם יד ביד משורש מבוכתו הראשונה ולהשלים את תפקידו של בורא עולם בהנחיית הברואים לעבר עולם טוב יותר. בעוד התורה מסיבותיה השונות מציבה את האדם במקום של "החטא הראשון" ונוטשת אותו בשעת צערו, נבוך ערום ומבויש, מבקש הרמב"ם להחזיר את האדם למקום בו התפצלה אישיותו של האדם היא מבוכתו הראשונה וללוותו מאותה נקודה. פסיכולוג ופילוסוף שמצביע עבורנו על שורש בעייתנו כבר במשפט הפתיחה...יגעת ומצאת תאמין.

נ.ב בענייני בראשית -  מדוע בנשים תמיד קיים חוסר שביעות שורשי ממעשיו של הבעל?

וַיֹּאמֶר, הָאָדָם:  הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל.

במקום להתייצב כמו גבר לפני אלוהים ולומר לו..."תשמע אלוהים, היא כל כך יפה, הרגשתי צורך בריאתי להביא איתה צאצאים לעולם, לא טוב לך זה מה יש, היתה לי חוויה אלוהית...." בחר האדם להלשין על אשתו כמו אחרון הפחדנים.

ומאז....הגברים בוכים בלילה



פסח תשע"ב