פדגוגיה דמגוגיה
הורה מקבל את הזכות להיות מורהו ומעצב דרכו של ילדו. אין זו זכות פשוטה אלא זכות מורכבת, רבת שינויים ותובענית במיוחד. ישנם מספר דברים שטרם יציאה לדרך מוטב שנדע.
ילדינו חכמים מאיתנו. אומנם בתחילת דרכם מערכת היחסים התלותית שלהם בנו מרוממת את נפשנו ואף נוטעת בשכלנו תחושת עליונות. אנו יודעים יותר מהם, מוצאים את עצמנו מסבירים להם דברים, מאכילים אותם, מחתלים אותם ועוד ועוד. כל הורה הופך לגאון ביחס לילדו חסר הישע. בתחילת הדרך המאבק השכלי איננו שוויוני ואנו מוצאים עצמנו בעמדה רמה משלהם. מהלך זה של שנות האי שוויון בכמות הידע, יוצר אצל ההורים את תחושת העליונות. היא זרעה הקלוקל של הפדגוגיה בת ימינו.
על העובדה שילדינו חכמים מאיתנו מעידים אנו בעצמנו ומעידה גם התפתחות העולם במהלך אלפי השנים. כל דור חדש תורם משהו לשינוי פני העולם לכיוון חיובי, קיימת השתבחות מתמדת בהווית הקיום. הדבר ניכר גם באופן תפישתנו את ילדינו, כל הורה מרגיש שילדו רב בכישורים ובעל פוטנציאל גדול. אין כמעט הורה שיאמר "ילדי טיפש ממני". העימות הבלתי נמנע בין הורים לילדים הוא תולדה של אי יכולת ההורים להשתחרר מתחושת "יודעי הכל" שפקדה אותם בראשית דרכם כהורים. ככל שהעולם מתקדם כך הולך ונהיה גיל העימות בין הורים וילדים צעיר יותר. אם בעבר שפטנו את הורינו בהגיענו לגיל 20 ולמעלה מכך. הזאטוטים של היום מודעים לעליונותם כבר בגיל קטן מאוד. המאחרים שביניהם תופשים זאת בכיתה ג' יש שמקדימים אף את כיתה א'. וזה כשלעצמו עדות גדולה להשתבחות.
לכן בבואנו לגדל את ילדינו אולי מוטב שנאמץ שלושה כללים. שלב ראשון- שלב ההתוודות.
"ילדי היקר, יודע אני שחכם אתה ממני, בעוד שנים לא רבות שבמהלכן תצבור ידע ונסיון, תוכל בעזרת שכלך לעזור במאמץ המשפחתי על כל צדדיו. בנוסף לכך, מבקש אני ממך מחילה. כידוע לך, "אבות אכלו בוסר שיני בנים תקהנה". ייתכן שבמהלך צמיחתך יפרחו בך תכונות שליליות שהם המשא איתו תצטרך להתמודד בחייך. אין משא זה משאך, כי אם משאי שלי ושל בני דורי, אתה היית מושלם בהבראך ועל כך מחילה".
שלב שני- עצה. "ילדי היקר, "כבד את אביך ואת אימך". למרות מה שאמרנו לך קודם בכל זאת חלה עלייך חובה לכבדנו. שהרי את משאנו אתה סוחב אך אנו בעצמנו נושאי משאות דורות אחורה, אף כי טרם הספקנו לתקן הכל, תקן תיקנו דברים רבים. הנסיבות הם שגרמו לכך שאתה הבן ואנחנו ההורים. לו יכולת לפרנס או לעבוד עבודה קשה, היינו מתחלפים אולי, אך משאין הדבר כך, הכר תודה למאמצנו הכנים לגדלך לחיים טובים. דע בני היקר, תפילותינו ותקוותינו נתונות לך, תפילת אמך לשלומך נישאת בכל שנייה משניות החיים. אל תהיה מפחיתן".
שלב שלישי- עצה אחרונה. "ילדי היקר, אם לא הפנמת את האמור לעיל תחול עלי חובה אחת ואחרונה "חוסך שבטו שונא בנו" וטרם תדע מהו מובנה של פדגוגיה דמגוגית, הקשב לעצת הוריך.
ינואר 2006
