להלן שתי תרבויות שונות אחת מהשנייה תכלית גמורה. מהו המעצב כל אחת מתרבויות אלה ומהו מקור כוחן?

מטייל זר ממוצע בהודו נושא באמתחתו כמות כסף שתספיק למחייתו של הודי ממוצע לשנה שלמה וייתכן אף שיותר מכך. ובכל זאת יכול אותו זר לטייל בקרב עניי העם ושום רע לא יעונה לו בידי המקומיים. הדבר הוא בניגוד מוחלט למקרה בו על אותו "עשיר" יהיה להסתובב בשכונת עוני בצפון או דרום אמריקה, בפרבר עוני באנגליה או צרפת הוא יחלוף וישרוד כשבקושי תחתוניו לגופו. מהו אם כן שגורם להודים להתנהג אחרת? מדוע הודי יכול לדעת עושרך ובכל זאת לא לגלות סימני אלימות? הינדוהיזם! הדת ההינדית מספקת להודי הממוצע תפיסת עולם ובה חיי העולם הזה אינם אלא דבר בר חלוף, התנהגותו ולא ממונו הם שיכריעו את דין חיי ההמשך שלו. תפיסת עולם זו לאורך אלפי שנים היא המעצב הגדול ביותר את תכונותיו של ההודי בן זמננו.

מהו המעצב את אופיו של היהודי? קריאה בתנ"ך איננה דבר של מה בכך. שני אנשים יקראו את אותו פסוק וקרוב לודאי שלשניהם תהיה דעה שונה בנוגע לפרוש הפסוק. ככל שיצטרפו עוד אנשים לקריאת הפסוק כך ירבו מספר הדעות בנוגע לכתוב. לא בכדי נוצר בית הלל ובית שמאי. לא סתם ידועים גם היהודים וגם הישראלים בווכחנות מופלגת. יצירת מוקדי וויכוח ומחלוקת בידי התורה היא יצירת מוחות חקרניים ודעתניים. היא שגרמה ל"שריר המוח" לעבור תהליך של השתבחות מוקדמת ביחס לעמים אחרים. עלינו להכיר בכך ללא שמץ התנשאות חלילה, שהתנך הוא מקור עוצמתנו השכלית היחסית.

גימטריה! כידוע השפה התנכית נושאת בחובה את היכולת להמיר אותיות למספרים. הווי אומר שדורות אחורה דרך התורה ניתנה ללומדי התורה היכולת לשנן מערכות חשבוניות בעודם עוסקים בלימוד תורה. יכולת זו אף כי היום היא דבר של מה בכך, היתה יתרון חשוב מאין כמוהו ביצירת פערים ביחס לגויים בדורות שקדמו לנו. בתקופות שבהן יכולת מתמטית בסיסית היתה מצויה בקרב קומץ זעום מכלל החברה העולמית קיבלו היהודים מתנה נסתרת עצומה דרך תורתם.

יצירת עליונות בדורות קודמים אכן העמידה את היהודים בפסגת פירמידת המוחות בזמננו. לא בכדי ישראלים ברחבי העולם מוערכים כיצירתיים ומיוחדים. עורכי דין, כלכלנים בחירים, אנשי מסחר, זוכי פרס נובל בשפע. אין חלילה במאמר לשוות ליכולות היהודיות והישראליות אלמנט של התנשאות. נהפוך הוא, במאמר ישנו נסיון להסביר את מקור תכונות הגרעין של היהודי והישראלי ונסיון ליצור תחושה של הבנה והכרת תודה כלפי מתנת האל שניתנה לנו.שונים אנחנו מההודי ומשאר אומות העולם והתורה היא הגורם השונה והמייחד. הבנה גוררת הכרת תודה וזו טומנת בחובה אלמנט של קבלת ענווה ופרספקטיבה נכונה לגבי המציאות בת ימינו, ובעיקר לזאת אני מייחל.



ינואר 2006​