top of page

                                                                                            "מעשר בארץ ישראל"

הקדמה

החברה המודרנית ובכלל זה מדינת ישראל סובלת מחוסר איזון חמור בין הכסף המצוי בידי בעלי ההון (האליטה הכלכלית) ובין הכסף המצוי בידי שאר אזרחי המדינה. הפערים הכלכליים טפחו עם השנים והפערים בין עשירים לעניים במדינת ישראל הם מהגדולים בעולם. פערים אלו מרעים עם החברה, יוצרים עוני, פשע, אבטלה חינוך ותנאי התפתחות גרועים לילדי הדור הבא ועוד כהנה וכהנה סיבות חשובות מאוד שלמענן יש לפעול נחרצות לשיפורה של השיטה הכלכלית הנהוגה במדינתנו.

26.9.2006 – הארץ
"דוח העוני של הביטוח הלאומי: שליש מהילדים בישראל עניים - מספרם גדל השנה ל-714 אלף, הגבוה בעולם המערבי. מספר העניים גדל בכ-107 אלף בשנה ל-1.534 מיליון"







































פירמידת הכסף


כלכלה כמו הרבה דברים בחיינו מתנהלת במסגרת פירמידה. בקצה הפירמידה עשירי הארץ ובתחתיתה בעלי השכר הנמוך במשק. הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהכסף הנערם בקצה הפירמידה איננו מוצא דרכו מטה כלפי שאר חלקי הפירמידה. כשבסיס הפירמידה מתערער, החברה הכלכלית כולה בסכנה! הפרשה קבועה של עשרה אחוז מרווחי כולם וחלוקתם מחדש שווה בין שווה בין כולם – היא השיטה הכלכלית שתרפא את תחלואי הקפיטליזם המודרני. השיטה תעזור עצומות מחד לצמצום הפערים וזרימה נכונה יותר של כסף בפירמידה הכלכלית ומאידך, כבמעשה קסם תשפר את תוצאותיהם הכלכליות של כולם (בפרט בעלי ההון). שהרי המעשר שומר על רמת "משחק" אלמנטרית גם בקרב תחתית הפירמידה

ומאפשר להם להמשיך לשחק ולהיות חלק מהמשק הכלכלי ולא נטל חלילה וחס.









































מעשר


לו היה ניתן לברוא את הכלכלה מחדש, מצב קדמוני טרום היווצרות עני ועשיר. וכלל היסוד טרם יציאתנו לדרך היה כדלקמן "כל אחד יפעל כפי יכולתו ורצונו להרוויח כסף! מי שרוצה במימוש עצמאותו, יוזמתו ושיכלו,עוצמה וכח – קדימה קדימה. מי שעניינו באקדמיה – בכבוד, מי לעבודת כפיים תעשיה חקלאות בניה – ישר כח. כולם נחוצים כולם חשובים כולם ברוכים. רק כלל אחד נקפיד למען שמירה על חברות וחברה תקינה. בסוף כל חודש, ניקח עשרה אחוז מרווחי כולם, "נערבב" ונחלק שווה בין שווה בין כל פועלי החברה!" עכשיו יבחר לו איש איש דרכו. האם למישהו היה זכות שכלית לסרב? בודאי שלא.

ובמיוחד שלא לעשירים לעתיד...כי יופיו של המעשר, מעבר לצדק חברתי שהוא מקיים הוא דווקא  בגאוניותו הכלכלית!



בחברה שמתקיים בה חוק המעשר נוצרים יתרונות כבדי משקל ובעלי ומשמעות כלכלית:

מזעור האבטלה: כיוון שתכנית המעשר משתפת אך ורק את האנשים שמפרישים גם הם מעשר. קשה לדמיין אנשים שלא ייקחו על עצמם איזושהי עבודה. ענפי התעשייה והחקלאות שבמהלך השנים האחרונות היו בשליטה מוחלטת של כוח העבודה הזר, הזול יותר, יוכלו לשוב לידיים עבריות. משכורת מינימום בתוספת המעשר יכולים להביא כל אדם לרמת מחיה מינימלית מעולה.
צמצום העלמת המס: חברה שבה כל איש מקצוע וכל חנות מפרישים מעשר היא חברה שבה קיימת מודעות לגבי העלמת מס. מדוע שנרשה שחשמלאי יבצע עבודה בביתנו ללא דיווח מס הולם? הן הוא פוגע בקופת המעשר בעוד הוא נהנה ממנה קרוב לוודאי  בחברה בה יש שותפות גורל כלכלית יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעלים מס.
שותפות דרך: משק שעובד ופועל בשותפות גורל, הנו משק שמח ומשגשג. עיני כולם נשואות קדימה לתפוקה טובה יותר של המשק, כל אחד תורם את חלקו בהגדלת קופת המעשר. השילוב של "סוציאליזם" בחיי החברה המודרנית הינו הכרחי לאור הפערים החברתיים שנפערו בכל חברות המערב הקפיטליסטי.
עליה מהתפוצות: המפעל הכלכלי החדש והניסיון ליצור כלכלה משופרת יהווה עוד גורם משכנע בדרכם של יהודי התפוצות לחזור לארץ ולהשתלב במשק העבודה. עליה מהתפוצות תמיד מביאה עימה תנופה וחיזוק למשק.
צמצום העוני: על ידי העלאת רמת השכר הכוללת במשק אנו מושכים מאות אלפי משפחות קדימה להשתלבות בחברה. קשה לאמוד את ההון הדולרי שעתידם של ילדים בריאים יותר טומן בחובו, אך הוא קיים ולא יסולא בפז.
צרכנות חוזרת: ברגע שבתחתית הפירמידה קיים כסף רב יותר סופו לעלות חזרה כלפי ראש הפירמידה. כשיורד כסף בתחתית הפירמידה הוא מבוזבז כמעט מייד לצורכי מחיה אלמנטריים. ולכן סופו לחזור לראש הפירמידה.  
ייצוב שכר המינימום: שכר המינימום תמיד היווה מוקד לסכסוכים ודיונים בין העובדים והתעשייה  על פי השיטה הכלכלית החדשה ניתן יהיה להקפיא את שכר המינימום על ערכו כיום. התוספת לשכר המינימום תגיע מקופת המעשר. בכך מחד התעשיינים יוכלו להנות מרמות שכר תחרותיות ומאידך העובדים לגמול הולם לפועלם.


כיצד מיישמים את המעשר הלכה למעשה בחברה בה כבר קיימים עניים ועשירים? מתחילים בבנקים!

יישום השיטה:


א' – הבנקים

בנק הפועלים,דיסקונט,לאומי,מזרחי,איגוד,טפחות

הבנק יוצר "קופת מעשר", לתוך הקופה הבנק מפריש עשרה אחוז מרווחי הבנק. כל לקוחות הבנק שמעונינים להשתתף בתוכנית חייבים גם הם בהפרשה של עשרה אחוז מרווחיהם. בסוף כל חודש מחולקת הקופה שווה בשווה בין כל משתתפי התוכנית. הבנק הוא אם כך מוציאה לפועל של התוכנית ומוקד הלחץ הציבורי הראשון לצורך השמתה בפועל.

לבנק מספר "סיבות חשובות" להשתתף בתוכנית:

הפרשה של 10% מרווחי הבנק לטובת לקוחותיו (שגם הם מפרישים עשרה אחוז) איננה יכולה לפגוע משמעותית בפעילות הבנק, עדיין עומדים לרשותו 90 אחוז רווח. לקוחות הבנק הם הדבר החשוב ביותר לבנק, בלעדיהם – הבנק שווה לאפס! מרגע שהתוכנית מקבלת תמיכה ציבורית , נכנסים הבנקים המצויים בתחרות מתמדת ביניהם למצב ללא מוצא. ללא יישום התוכנית יש סכנה שבנק אחר יישמה וכולנו נעבור לשם בלי להניד עפעף. הצורך בשימור חוג הלקוחות שלו יחייב אותו לקבל את הכרעת האזרחים – "כוחנו באחדותנו". אם יעשו חלילה יד אחת לסכל ייתבעו לדין. אם יתמידו בעקשנותם, נקים בנק חדש. ובלבד שמעתה ואילך נהיה שותפים לרווח של הבנק, אחרי הכל, מדוע לא?
צדק הסטורי! – הבנק שהיה כלי שרת בידי המדינה לספק לאזרחיה תשתית לנהל את כספם וחייהם, הבנק שהוקם על גב לקוחותיו מאז קום המדינה, נמכר למרבה במחיר, הבנק קם על יוצרו! מתעלם לחלוטין מלקוחותיו, עת להחזיר האיזון ההיסטורי בין תפקיד הבנק בנוף החברתי ובין תפקידו המודרני כעסק לכל דבר.
כנסת ישראל אובדת עצות כיצד לצמצם פערים, למגר את העוני, ליצור תנופה במשק. לא יהיה ביכולתה לסרב לתוכנית כלכלית שממגרת את האבטלה (רק אנשים עובדים יכולים להצתרף לתוכנית), התוכנית מעלה את רף ההשתכרות באופן משמעותי בלי שום פגיעה בחוקי הכלכלה המודרנית – רק שיפורה ועיצובה מחדש. שבריר סוציאליזם בקפיטליזם המגלומני. הלובי הפוליטי ערוך ומוכן ליצירת הלחץ הנוסף על הבנקים ולנירמול התוכנית בכלכלת ישראל.
יישום התוכנית כפי שיבואר בהמשך מביא עמו צמיחה ותנופה עצומה למשק. מה שנראה בתחילה כאיבוד אחוזי רווח בקצה הפירמידה הינו בסופו של תהליך המנוף הכלכלי העצום ביותר שידע הבנק והשולטים בשוק ההון מימיהם!
    

ב'1 – חברות כלכליות גדולות תלויות צרכנים (חג"צ).

דלק,סונול,פז,דור-אלון,מגדל,AIG,ביטוח ישיר,9מליון,כלל,סופרפארם,ניופארם,משביר,שקם,יבואני מכוניות,משווקי מוצרים מחו"ל,סלקום,אורנג,פלאפון,בזק,HOT,YES,קאסטרו, פוקס,רנואר,תנובה,שטראוס,עלית, Zer4you,שופרסל,ampm,הום סנטר,סקאל,ידיעות אחרונות,הארץ,מעריב.

בקטגוריה זו נכללים חברות ידועות במשק. חברות אלו צומחות באופן שוטף כתוצאה מהרגלי הצריכה שלנו והשימוש התדיר בשרותיהם. הבנק (שותף בהרבה מהחברות) ביחד עם לקוחותיו מהווים קבוצת לחץ "לא קטנה" על קבוצה זו של חברות . "פז" לא מוכנה להפריש מעשר ימלאו לקוחות בנק הפועלים דלק ב"דלק", אורנג לא מוכנה להפריש מעשר נדבר כולנו סלקום, תנובה לא מוכנה להפריש מעשר נקנה "שטראוס", ידיעות אחרונות" לא אוהב את התוכנית נקרא מעריב. לכל חברה יש חברה מתחרה, וכיוון שמליוני לקוחות מהווים כח לחץ שאין להתעלם ממנו, סוף כול חברות החג"צ להצתרף לתוכנית, מי בחפץ לב, מי בחפץ כיס. הבנקים פועלים בסביבה תחרותית מאוד והם מעונינים לשמור עלינו כלקוחות, ברור לבנקים שהחברות הגדולות והבינוניות במשק לא יוכלו לעמוד איתן מול חרם צרכנים לגיטימי, הבנקים יפעלו במשנה מרץ לגיוס כמה שיותר חברות כלכליות לתוך התוכנית, כל בנק לתוך התוכנית שלו.


ב'2 – חברות כלכליות גדולות תלויות עובדים(חג"ע).

ענף ההיי-טק, ענף היהלומים, טבע, יצואנים מענפים שונים, תעשיית הייצוא.

בקטגוריה זו נכללות חברות שאין לצרכן הישראלי יכולת השפעה ישירה על פעילותן העסקית. יצואנים הן של טכנולוגיה והן של מוצרי תעשיה אינם תלויים בצרכנים הישראלים. בחברות מן הסוג הזה יכולת ההשפעה מצויה אך ורק בידי העובדים. חברות שלא משתתפות בתוכנית ואינן מפרישות מעשר, גם עובדיהן אינם יכולים להשתתף בתוכנית. כך ניתנת יכולת ההחלטה אם לעבוד בחברה מאין זו בידי העובד. משכר מסוים בודאי שימצאו רבים שיוותרו על קופת המעשר, יחד עם זאת, יהיו רבים גם רבים שידירו רגלהם מחברות שאינן שותפות בתוכנית המעשר. נתון זה בנוסף ללחץ חברתי מתון על כל אחת מהחברות הללו ליטול חלק בתוכנית אמור להביא להצטרפותם.

 

ג' – שוק ההון


מיסוי שוק ההון (המסחר בניירות ערך) היווה מוקד למחלוקות עצומות בין בעלי ההון והשולטים בכלכלת ישראל ובין המדינה. לאחר מאבק עישק מעולם לא יצאה תוכנית מיסוי מס ההון אל הפועל. עתה כשהמדינה ואזרחיה מבקשים לאמץ תוכנית כלכלית חדשה, זהו הזמן להחיל את המעשר על שחקני שוק ההון.

                                                           

ד' – עצמאים, עסקים קטנים ובינוניים.

בקטגוריה זו נכללים אינסטלטורים, קבלנים, מספרות עורכי דין,חשמלאים, מדריכי תיירים, בעלי חנויות מהמגזר הקימונעי וכולי וכולי. אין לבעל העסק תעודת מעשר – לא מבצעים עמו או אצלו עסקים! נכנסת למסעדה ואין תעודת מעשר – עבור למסעדה הבאה, חשמלאי לא נתן לך חשבונית? דווח עליו.. אכיפת החוק על ידי האזרחים תתבטא במספרים גבוהים בהכנסה לרשויות ולקופת המעשר שלנו. נורמת השקר תעלם ותוסיף רבות לצמיחת הכלכלה החדשה.

 

ה' – שכירים

כיוון שהמעשר החודשי צפוי לעבור את סך ה-5000 שקל בחודש בודאי שרוב השכירים במשק יצטרפו לתוכנית. גם כאלה ששכר הנטו שלהם 30,000 שקל בחודש! יש ברי מזל שבשל אומנותם (כדורגל,כדורסל,כוכבי טלויזיה ועוד) מרוויחים הרבה מעל ממוצע זה. האם נחייב אותם להרתם לתוכנית מעשר? כמובן. לחץ ציבורי יכניע את הטוב שבאומני המסך והמדהים שבשחקני הכדורגל.


                                        

                                                                                                 ממאמר- לחקיקה בכנסת

חלק ממפרשי התכנית הכלכלית שמוצעת להלן יאמרו שתחת כסות המעשר מסתתרת המילה מס. קיים הבדל אחד ועצום בין מס ומעשר. מס הולך למדינה. מעשר מגיע ישירות לידינו. בראשית התפתחותה של המדינה בודאי שהיה צורך במסים למען ניהול תקין ובניית התשתיות הממשלתיות ואחרות לניהול וגיבוש המדינה. עם התקדמות החברה, יותר ויותר ברור שככל שהדברים מתנהלים בצורה פחות ריכוזית על ידי המדינה ויותר בצורה ענינית ועסקית בין אזרחי המדינה – כך ייטב. כמובן שדרושה המדינה להקמת תשתיות, ניהול מדיניות חוץ, חינוך,רפואה, חקיקת חוקים, הפעלת הסמכות הריבונית,צבא וכולי וכולי תפקידים רבים וחשובים שלשמם דרושים המיסים. אך בשלב זה של התנהלותנו הכלכלית, יש באפשרותנו להוסיף תוספת כלכלית עצומה לחיינו. על המדינה לבדוק היטב היטב האם כדאי לה לוותר על חלק ממיסיה לטובת הצלחת התוכנית הכלכלית החדשה, ובלבד – שהתוכנית תצא לפועל. יתרונותיה עצומים וכבירים.

חלק חשוב בהצלחת התוכנית תלוי ביכולת האזרחים להפעיל לחץ ציבורי ליישומה. התוכנית משקפת סדר וצדק חברתי מזן שכמוהו לא נראה עדיין בעולם. אל לנו לחשוב שדברים לא משתנים וכוחות על מכתיבים את סדר יומנו. לו היתה השיטה מיושמת מתחילת התהוותה הכלכלית של המדינה היה מצבנו שפיר בהרבה. לא ניתן להחזיר גלגל לקדמותו, אך ניתן ליזום ולשנות, הצדק והשכל בעזרנו. התוכנית לא גוזלת מאום מאף אחד, רק מוסיפה לכולם.

אזרח במדינת ישראל יוכל לגשת לבנק בסוף כל חודש ולקבל סכום של 5000 שקל בקרוב כתוספת למשכורתו החודשית. שינוי עצום באורח חיינו. שינוי מיוחל שחייב לעבור את ועדות הכנסת לצורך בניית פרטי הפרטים החוקיים למימושו. אך מעל הכל תלוי המעשר בכוחנו להתלכד. בעלי ההון בודאי יכולים לשער את התעצמות כוחם הפיננסי במצב הכלכלי החדש.

                                                                                          "אם תרצו אין זו אגדה – זו הגדה!"

כוחנו באחדותנו
רונן פריבר

ספטמבר 2006

 

bottom of page