מר תשובה היקר

שנים רבות כשאר תושבי הארץ, עוקב אני מעל דפי העיתונים אחר פועלך והצלחתך.
קווי פניך תמימים ולא ניכר בהם תחכום יתר מיותר. דמותך משתקפת בהווי הישראלי.
בטוח אני שפגשתי כמותך בדמות סוכן ביטוח, עורך דין לעניני מקרקעין, מנהל מסעדה מצליח.
כן כן, כולם מזכירים מפשטותך העדינה. אך בכל זאת, שונה אתה, נראה שכבר לא אחד משלנו.

עתה המדורים הכלכליים מסקרים בעיקר את פעילותך בחו"ל. שמעתי על מלונות פאר בניו יורק,
רשת תחנות דלק ב"קאונטרי סייד", יזמות פה וקניה שם, קשה כבר לעקוב סביב הגלובוס על פעלך.
איש העולם הגדול, נשף פה וארוע צדקה שם, חוזה שמן למנכ"ל פלוני, חוזה דרקוני עם אלמוני.
ידך בכל מר תשובה, ותווי פניך פשוטים כשהיו עת יצאת למסע עולמי.

תוהה אני לפעמים, אם באמת מאושר אתה. הרי ככל האדם בודאי מוטרד אתה מהשטות שבשטויות.
אם רעייתך תזעיף פנים, אם ילדיך ימרו דרכיך, אם קנאה באחר על מכרז שצלח, וכזה עוד עסק שדרכו כשלה. אם ירידת המטבע הקוריאני ביחס לסינגפורי הזעיפה פניך. האם באמת במימד שניות האושר אותם זקוק אדם לספור בקפידה, האם גם במרוץ זה מוצלח אתה מאחרים.

אני כותב לך מארץ הקודש, זוכר אתה את ארץ ישראל. ממוקמת במרכז העולם בואך המזרח התיכון.
לא ערכתי מחקר ביוגרפי טרם כתיבת המכתב. משער אני שגדלת באחת מערי ישראל, תיכון קצת צבא, פתאום עולם העסקים קרץ ולפנייתו נמלאת תזזית. בחוש מפותח, במח מפוקח אט אט סללת דרכך לצמרת. כן זכורה לי חברת דלק. זאת משום מה עסקה, שלי כרבים זכורה ביותר.

דובר שם על מינוף, שימוש בכספי הבנק, ביצוע רכישה והשאר היסטוריה. מקפצה כלכלית שאחריה שערי ממון כנפט בקרקעית שוצפים. תבורך, אין לי שום עניין רע בהצלחתך, רשאי אדם להשתמש בכספי פקדונותינו, באישור הבנק כמובן, לסלול דרכו להצלחה כלכלית. פישמן זאבי ורבים אחרים, לחם חוקם הוא כספי הבנק שלנו. לי רק עניין קטן עמך.

קמצן! רודף בצע! אגואיסט! נהנתן! חמדן! ראוותן! כסיל ואוויל!האם כך תרצה שיזכרו אותך בני ישראל היושבים בציון. מכיסינו תדלקנו תחנותיך ואתה נטשטנו לאנחות. מה ממונך תגדיל תגדיל, האם עולם הבא קונה הוא. הנכס הבא, הרכוש הבא האם אחרונים הללו בשרשרת מאווייך, מהי נקודת הסוף בה אומר אדם, די! מה לי ממון כזה רב בעוד אחיי סובלים מרעב.

שוב קצת לארץ, בקר את ארץ הולדת אבותייך, פעם בחודש במפתיע ללא התרעה מראש, תתייצב באחת מתחנות הדלק שלך. אנו נבוא עייפים וקצת שבורים אך למראה דמותך פנינו יקרנו."מלא?" תשאל אותנו... אנחנו נחייך, נזהה את תשובה שלנו חוזר לחיקנו. כך מכונית אחר מכונית, טורים משתרכים בתחנותייך, כי כשתשובה במקרה עובד באותו יום בתחנה..שמחה רבה שמחה רבה.

וכשיבואו בעלי המניות האנונימיים, אותם דמויות המושכות בחבלי הכלכלה החונקת גרונותינו.
אמור להם בפשטות וביופי שלך. כי את הביקור התקופתי שלך בתחנה לא תמיר בעד שום הון שבעולם. וחיוך של אנשים שווה לך מליוני מונים. מעדיף אתה שילדי ישראל יראו את תשובה האמיתי. נדיב! חייכן! מאושר! כך יזכרו אותך בני ישראל היושבים בציון.



ינואר 2007