שאיפתה של מדינת ישראל לשלום בר-קיימא הינו משאת נפשם של כל אזרחיה, להגיע לשלום הנכסף עליינו קודם כול לפתור את המחלוקת הדתית הקיימת בין המוסלמים ובין היהודים בטרם ננסה לפתור את הבעיה בין הפלסטינאים לישראלים. כל עוד קיימת שנאה כה עזה בין הצדדים, משא ומתן כפי שמוצע בימינו קרי הסכם ז'נוה, אוסלו, מפת הדרכים וכולי דינו להיחרץ בכישלון. על תשומת הלב העולמית לחדול מלהתעסק בבעיה הפלסטינאית כי אם להתרכז בדיאלוג פתוח בין הדתות. במידה וכתוצאה מהשיח בין הדתות תחול התקרבות בין המאמינים השונים, תיווצר הבנה בין המאמינים באשר לתפקיד כל דת ביצירה האלוהית, רק אז תבשל הקרקע לפתרון הסכסוך הטריטוריאלי במזרח התיכון ובמקומות אחרים.



"ריב אחים"

הסכסוך האמיתי איננו בין הישראלים לפלסטינים כי אם בין היהודים למוסלמים, הסכסוך הישראלי פלסטיני אותו אנו עמלים לפתור איננו בר פתרון משום שאיננו מקור הבעיה. הוא אך אחת ואולי המרכזי של בבואותיה. אין פתרון הסכסוך מצוי בוויתורים טריטוריאלים כאלה או אחרים, ברור לכול כי גם אם נחזיר כל קרקע שנתבקש, תהיה הטרוניה שרויה עדיין בליבם והחרב בנדנם מזומנה ומוכנה. הבעיה האמיתית הניצבת לפנינו היא אם כך הפערים בין האמונה האיסלאמית היהודית וזו הנוצרית. הנסיון לדור תחת כיפת שמיים אחת, אח אח ואמונתו אח אח והאמת הפרטית שלו היא מקור הבעיה. לפתרונה הסופי מכוון אותנו אלוהים דרך התנהגותם ומעשיהם של המוסלמים.

במשך הדורות ובמיוחד בעשורים האחרונים התפתח מושג הסובלנות לכדי אומנות. לכאורה תמימה היא המילה ושגורה היא בפי אנשים רבים, במיוחד אנשים "נחשבים" וכאלה המצויים בעמדת התבוננות רמה.
אולם רעה היא מילה זו ואך לאסונות היא מביאה מכיוון שמסתירה היא את הצורך בגילוי האמת האחת, מפתחת היא תחושה שיש מציאות ובה אמיתות שונות שייתכן וידורו יחד. מכאן שורש הנזק אותו היא גורמת, מחביאה היא תחת כנפיה ניגודים ושנאות, משקיטה היא מלחמות לעת הווה אך מדגירה ומלבה אותם מאות מונים לעת עתיד לבוא.

אין האיסלאם היהדות והנצרות יכולים לחיות בסובלנות האחד כלפי השני. כל נסיון ליצור כזאת מציאות דינו להרחיק העולם ממציאת האמת ולחולל מלחמות גדולות. השקט הקטן והזמני אותו היא מנחילה מכשיר את הקרקע להתפרצויות פראיות ואלימות בהמשך. עלינו לחתור למציאת האמת האחת, זו חובתנו כעם היהודי, לשם כך נבחרנו ולשם כך ניתנה לנו תורה. נבחרנו להאיר לאומות עולם את הדרך לחיי העולם הבא, לא נבחרנו אך להתרפק על בחירתנו, לשבח עצמנו ולפאר אלוהינו, אמת סופה לצאת לאור, עלינו כעת להתגייס לעזרתה.

סיפור קין והבל כל כך עצום בחשיבותו שמופיע הוא מיד אחרי סיפור הבריאה, אדם וחווה. הקנאה מלמדנו הכתוב טבועה ביסודות האנושות, לעולם היא להשאר עימנו לעולם היא מצויה בנו. יסודה הפוך ליסוד הסובלנות, הקנאה מעוררת מלחמות וויכוחים, שנאות ואף רציחות. אך טובה היא הקנאה, כי ביסודה, לצד חוסר שביעות רצון תמידי, יוצרת היא את הרצון להשתפר ולהשתבח. תכונות אלה הרי ברור שמובילות הם עולם להשתפרות והשתבחות. קוד גנטי אלוהי הוא המוביל לאבולוציה חברתית מהירה. מיהו האיש שקנאה ממנו והלאה?
  
ריב אחים הוא המתחולל בין קין והבל, כריב העתיד לרחוש בין יצחק וישמעאל זרע האיסלאם וכריב העתיד לרחוש בין יעקוב ועישו זרע הנצרות. בגאוניות הכתוב בתורה, כידוע מראש כל מדון על פני ארץ, מסופר לנו כבר בסיפורי בראשית את העתיד לפוקדנו באלו הימים, ריב אחים. כך הוא הריב בין המוסלמים ליהודים והנוצרים. כל דת ומנחתה לאלוהים כל דת ודרכי שירתה, כל דת ומנהגיה אותם הנחיל לה אלוהים.

בארצות הברית הגדולה שם שוררת הסובלנות בין יהודים לנוצרים, קמו בנינים לפאר זו האחווה, בניני התאומים אף נקראו הם בפי כל. פסגת ההוויה של ארצות הברית, מקור העוצמה של כלכלתה, תפארת הסובלנות ושיתוף הפעולה בין יהודיה והנוצרים שבה. לא היה מפואר מבניני התאומים להנציח את שיתוף הפעולה והסובלנות. אך כבמעשה פלא, הגיח משום מקום, אח שלישי שנוא ואהוב, מכוון הוא משמיים להעיר אותנו מתרדמת הסובלנות הפיקטיבית, לעורר קנאתנו לעורר מחשבתנו, פן נשקוט בסיר הבשר, זה המתנשא מתנשא וגורד הוא שחקים. זה שלשחקים הגיע וממרומם קרס.

עת סגירת מעגלים היא וכך עתידים אנו בעת זו לבוא פני אלוהים כאחים, מנחתנו תפילותינו שונות ולבנו שווה אף על פי כן.שאיפתנו למציאת האמת מחזקת ליבנו ומחזקת ידי קנאתנו, שהרי קיומו של מי מאיתנו די הוא כהוכחה לצדקת קיומו. נצא במסע להבין תפקידו של כל אח בשרשרת רצונותיו של אלוהים. דרך הבנת תפקידו של היהודי הנוצרי והמוסלמי נגיע לשלום האמת, לא זה הקיים בין אומות כי אם זה הקיים בין דתות, זה הקיים בין אחים.

דתיים לדת הם כמו צבא למדינה, הם חיילותיה. הצבא איננו תכליתה של מדינה כפי שדתיים אינם תכליתה של דת. הדתיים הם צבא השם, בזכותם נשמרת הדת ומתקיימת תורה זה אלפי שנים, לולא הדתיים החרדים לגורלנו זה אלפי שנים במסירות ובקודש, לעולם לא היתה מבשילה הקרקע לתקופה בה תוכל הדת לשאת פריה ולהגיע לתכליתה – ביאת משיח. כיצד מחברים בין גייסותיו השונים של אלוהים מבלי ליצור מלחמת חורמה? בראשית הווצרותנו כעם הוליכנו משה רבנו לארץ הקודש וביסס את ישיבתנו בציון כפי שהובטח לאבותינו. עתה, עת מוטלת על כתפינו חובת ההוכחה וההנהגה עלינו להתחקות אחר עקבותיו. התחקות אחר יציאת מצרים וחפירת מדבר סיני הינה הפתרון המוחלט. "יציאת מצרים" כפי שמופיעה בתורה היא הבסיס ממנו חיה ונושמת האמונה באלוהים והישיבה בארץ ישראל. עתה כשקמים מרחבי עולם לערער על זכותנו על ארץ ישראל ואף בקרבנו קמים לגנותנו, עלינו לחתור למציאת האמת המוחלטת. האם מישהו עוד יטיל ספק באמיתותה של תורה במידה ונמצא את הדרך בה הלכו בני ישראל במדבר? כיצד יקראו בני האיסלאם לשמד ישראל אם בשיתוף כוחות נוכיח כי אכן ניתנה למשה תורה בהר סיני? משה רבנו הוליך במדבר מאות אלפים מבני ישראל במשך תקופה של ארבעים שנה. עלינו למצוא את מסלולו. מסלולו יוביל את העולם מחדש אל עבר הארץ המובטחת.

למסע המחודש יתרונות נוספים כבדי משקל:

חפירה כה מרכזית בחיי התרבות האנושית טבעי שתמשוך סקרנות עצומה. החפירות יכולות להתבצע בשיטוף של מאות אלפי אנשים מרחבי העולם. הדבר יכול ליצור פתח כלכלי עצום במזרח התיכון.
 
עולם המאמינים המונותיאסתי המורכב מבני שלושת הדתות היהדות הנצרות והאיסלאם יוצאים למהלך זה של בירור האמת ביניהם בזמן שהעולם האסיאתי משמש כעין שופט ודיין. אין צורך להכביר מילים בדבר ההשפעה העצומה שיש לעולם האסיאתי כמשקיף על המתרחש.

מציאת ראיות משרתת את האינטרס של שלושת הדתות. אי מציאת ראיות שומטת את הקרקע של שלושתן גם יחד.

"יציאת מצרים"

מהמקום בו משוער כי חצו בני ישראל את הים במצריים, שיירות שיירות נעלה משם. מחמש נקודות שונות לאורך קו המים, רכובים על גבי עשרות אלפי גמלים, מלווים במאות אלפי מאמינים שתיקווה בליבם, נחפור את מדבר סיני. נתחקה אחר הנתיב בו הלכו אבותינו, שעל שעל, לא נחמיץ אבן עד כי חפור המדבר והוכחה בידינו. עת בשנית נצא את מצרים גל עולמי של תקווה ישטוף עולמנו. כי בחיפוש טמון לו האור ובקצה החיפוש גאולה ומזור.

ברשתות הטלוויזיה העולמיות החפירות משודרות מסביב לשעון, אין ולו מדינה אחת על פני תבל שאין בה ערוץ ב"מדבר", מעשה עולמי הוא השוטף את כולם, האם צודקים היהודים? האם אכן הלכו במדבר ארבעים שנה? איזו שיירה תהיה הראשונה לגלות שבב של מידע? בראש השיירות הסטוריונים וארכיאולוגים ידועי שם, ידענו בעבר שידורי טלוויזיה חובקי עולם אך עם זה הנוכחי אין לקום מתחרה. ובמדינות העולם החידה העברית בעיצומה ופסוקיה של תורה מתגלגלים בפי כול.

החופרים עצמם מכול אומות עולם התאספו, נוחתים במצריים, דרכם למדבר ביחד עם משפחותיהם, נוסעים לאורך החפירות הטריות בואך למקום המצאות השיירה עצמה. מחנה אוהלים עצום, משפחה משפחה תחת אוהלה, על פני כולם חיוך, שותפים הם למעשה בראשית. מרחבי אסיה מליוני תיירים, נופשים מאירופה מתערבבים עם הבדווים המקומיים, יפנים לצד נורווגים, טוניסאים מוסלמים לצד ספרדים נוצרים, כולם חופרים וכולם מחייכים.

ובראות אלוהים את זו ההתעוררות, לא יכזיב עולם מחפשיו ושואליו, טיפין טיפין ינחה הוא את קהל מאמיניו ומבקשי תורתו. לאט לאט יתלכדו חמשת החפירות סביב מוביל אחד, השביל ברור הוא ובכל חפירה ממצא חדש, היכן חנו בני ישראל עת עלה משה רבנו לבקש עצת השם, לוחות הברית, ארון הקודש, עגל הזהב האם נמס הוא בחומו של מדבר או שמה חנוט הוא בחולותיה? סימני השאלה מעוררים תקווה בליבות כולם. העולם האסיאתי מתוודע לעולם המונותיאיסטי ונחשף לעברו, מרחבי אסיה מליוני תיירים לאזור הים התיכון, העולם הנוצרי נשטף ציפיה דרוכה והעולם המוסלמי אושר כבוש.

לכל דת תפקידה בבריאה, כל מאמין ייחודו ותפקידו. אין הממצאים להטיל ספק בקיומו של מישהו כי אם להסביר את תפקידו ביצירה האלוהית. הדתות שונות בתכלית אחת מהשניה, הנצרות היא זו שהפיצה פתח בשורה ברחבי תבל, ראשיתה של חסידות היא. האיסלאם בסגידתו הבלתי מתפשרת אין הוא מניח לרוצים לנוח, מקדש הוא את אמת הקיום האלוהי ותובע חשיפתו. היהדות שהסתגפה לה בייחודה לאורך הדורות, גוננה בקנאות על זרעה , זרע בן דויד שממנו בשורה. גוננה בקנאות על תורתה, תורת אמת שממנה עולם הבא. ובמדבר מענה ובמדבר תשובה.
 
בזמן שמדינת ישראל נכנסת למהלך היסטורי זה מגיעים מהניכר יהודי העולם הבאים לשבת בארץ ישראל ולשים קץ לגלותם. עת זו דורשת אחדות מוחלטת. יהודי העולם השבים מהגולה הארוכה יוצרים מדינה חזקה ברוחה, איתנה בכלכלתה וחשוב מכול, כזו שמקרינה אור ומכוונת שאר אומות עולם.

"שובה ישראל"

גל גדול מגיע, עצום במידותיו, עצום בתכונותיו. שוטף הוא את הארץ משנה פניה לבלי היכר. ברחבי צרפת ורוסיה יהודים מוכרים נכסיהם, באנגליה אברכים אוספים מטלטליהם. בשאר מדינות אירופה עומד לתום לו עידן בבל המאוחר ומגרמניה המאוחדת שארית הפליטה עולה. מרחבי קהילות המגרב ומשאר מדינות האיסלאם מתאסף לו קומץ ערב ורב. עת לשוב ולחזק בניין הארץ, עת לשיר שירת ציון.

בארצות הברית הגדולה עומדת לחול הפרידה הגדולה. רבת עוצמה היא הפרידה הן הזהות הפכה כמעט לאחת, אך עת רצון עכשיו וזמן פדיון הוא. הצעירים מובילים בלהטם, חמושים אך בכיפה רקומה, שועטים אל ארץ כמוצאים שלל רב, מצטרפים לשירה העולה מירושלים, ניזונים מחלום המציאות ומזינים השלהבת, בעקבותיהם המשפחות, ברוכים בילדים ששימחה בפניהם. הן קוראים הם פני הוריהם, מבינים הם נפשותיהם מבעד לעיניהם.

העסקים מועברים במלואם לידי הגויים הנכבדים, בכסף מלא נרכשים ולידיים טובות מועברים. ברחבי ארצות הברית הקהילות מכונסות בדממה קדושה, הן הפרידה קשה אך ההישארות איננה ברה. הכרת הטוב למקום ממלאת ליבות היהודים העוזבים באשר הם, הצדקה והנדבה מורעפים על עניי העיר, דיה לעניי ישראל בבואם בלבד. שכונות שלמות טיפין טיפין עתידות לשנות פניהן, מה שהיה בעבר רחוב יהודי מושב כלאחר כבוד למארחים היקרים.

במטוסים השבים אל הארץ המובטחת הניגונים לא חדלים, במסכים שירת ישראל ובפי כל מילותיה. יהודים לצד יהודים לצד תיירים, כולם זוהרים כולם מחייכים. מי מדקלם כבר בעל פה מי זה לו שיעור ראשון, שמחת ישראל החוזרים לציון מבקיעה היא דרכה בשמי מרומים. ועם נחיתה התפרצות רגשות, בכי מתערבב בקולות שירה, צעקות שימחה בזעקות שמע ישראל מחוייכות. ועת המתנה אחרונה טרם ירידה, "הבאנו שלום עליכם" בוקע ומחזיר עטרה ליושנה.

כינוס בני העם היהודי בארץ ישראל והחזרה מהגלות יוצרת תנועה וסחרור באומות העולם. הנהגת המדינה כשלצידיה מיטב המוחות בתחומי המדע, פיזיקה, כלכלה, בידור רפואה ועוד נושאים רבים אחרים,  מביאה את ישראל לעמדת בכורה בהכוונת העולם לעבר העולם הבא. התודעה כי אלו ימי משיח וקרב הקץ שבשורתו מציון מעניקה לישראל את מרכזיותה וחשיבותה המחודשת בקרב אומות עולם.



ינואר 2006