נושא ההומוסקסוואליות כבר מופיע בתורה ומלווה את המין האנושי מאז ועד היום. אני מעוניין ברשותכם להעלות בפוסט זה שלוש גישות חדשות בנסיון להציף לדיון רעיונות לחשיבה מחודשת.



  1.       "טעם נרכש" מול "טבעי". על מנת להסביר את הנקודה הראשונה אני בוחר לפתוח בהגדרת המושגים. בספר המדינה של אריסטו (ושוב סליחה עם המקור) מסביר אריסטו כי על מנת שמשהו יענה על ההגדרה טבעי?  מוכרח שיתקימו בו שני תנאים....האחד – קורה בהכרח! השני- מבחינת נקודת מבטו של הטבע זהו הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות! להלן מספר דוגמאות להבהרת ההגדרה. תינוק בוכה – קורה בהכרח...כל התינוקות בוכים...מנקודת מבטו של הטבע זה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות כי כך מזעיק התינוק את תשומת לב הוריו לאכילה ולדברים אחרים. האדם מפחד – קורה בהכרח...לכולנו רגעי פחד...מנקודת מבטו של הטבע הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאדם כי כך האנדרלנין זורם בעוצמה רבה יותר וחושינו מתחדדים לשעת המצוקה. וכשתי הדוגמאות האלה. סקרונת, אהבה, אכילה, קנאה,תחרותיות ועוד עשרות אם לא מאות דוגמאות שונות שאם תבדקו כל אחת לעומק תגלו שהיא עומדת בשני הקריטריונים.



משגל בין גבר לאשה גם הוא עונה על קריטריון הטבעי...קורה בהכרח...ומנקודת מבטו של הטבע זה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות כי מתקיימת רבייה!!! רבייה הינה אחד מיסודות הטבע ולא בכדי המצווה הראשונה בתורה עוסקת בכך (פרו ורבו)...יחסים הומוסקסוואלים לפיכך אינם עומדים בקנה אחד עם ההגדרה של המילה טבעי כפי שהוגדרה..אלה אם תצוץ הגדרה טובה יותר אך מסופקני.



"טעם נרכש"? – יודו כל שתייני הוויסקי באשר הם שבפעם הראשונה שהם שתו וויסקי הם חשו גועל נפש מוחלט. והנה ככל ששתו עוד טיפה ועוד טיפה...נהפך הטעם למשובח עד כי אין הם יכולים בלעדיו...ויש כאלה שיאמרו שהם "ממש מתים על וויסקי" – זהו "טעם נרכש". על פי ההגדרות הללו רוצה אני לומר שההומוסקסוואליות איננה דבר טבעי כי אם טעם נרכש. במקרה דנן...אין אנו עוסקים בטעם נרכש על ידי החיך כי אם זה הנרכש על ידי המח. האדם באשר הוא הינו  "הומו-פוטנציאלוס" ולכן מוצא את עצמו בגיל צעיר "מתלבט בזהותו המינית"...הייתכן והוא הומוסקסוואל...(שאלה לגיטימית, ביחוד לאור כמות הפרסומים והדיבורים בנושא). בנקודה מסוימת מוכרעת ההתמודדות המוחית הפנימית והנער שותה את כוס הוויסקי הראשונה...משם לתהליך של שכנוע עצמי ופנימי כי "הוא מת על זה"...ו"הוא נולד כזה" וזה "טבעי" וזה "גנטי"...הינה קצרה, אך מוטעית לדעתי ביסודה.



  2.      "הנקבות אשמות" – נשים מתות על הגבר העדין הרגיש הנשי "ההומו-פוטנציאלוס" מגיל צעיר הם החברים הכי טובים ביניהם, ממש ידידות נפש, צחוקים ודיבורים והכל...אבל וכאן קיים אבל גדול מאוד. רובן המכריע של הנשים לא רואות את האשיות הזאת כזיווג פוטנציאלי!! כנראה שלא ניתן לנתק את האשה (גם זו המודרנית) מצורך קמעאי, נקבי ושורשי לרצות דווקא את דמות "ההומו-דופקוס" את המאצ'ו הבועל והגואל על פני הדמות המלוטשת והשנונה "ההומו-פוטנציאלוס". הדחייה הזאת מצד האישה "הפרימיטיבית" מהווה גורם פוגע ומעליב מאין כמוהו לנפש "ההומו-פוטנציאלוס" ומהווה זרז משמעותי מאוד בדרך להחלטתו לכיוון הפיסקה הראשונה כפי שתיארתי לעיל! אדם באשר הוא זקוק לאהבה (זה טבעי) , כולנו יונקים שדי אהבת אמנו וחייבים לקבל אהבה לאורך כל חיינו. בשלב בו לא מתקיימת אהבה אמיתית בין ה- "הומופוטנציאלוס" והנקבה...כוסית וויסקי ראשונה.



3.    "אדם-פוטנציאלוס"  ככל שמשתבח המין האנושי אמורים אנו להתחבר יותר ויותר לדמותו של האדם הראשון. אדם בו התקיים "האור הנשי" והאור הגברי" בסמביוזה מושלמת בגוף אחד. ייתכן שבעת הזו דמויות חדשניות אלו מציפות יותר ויותר את הסביבה האנושית... יותר ויותר גברים משלבים בתכונותיהם המולדות סמביוזה בין התכונות  וזהו תהליך מבורך כשלעצמו.חשוב להבהיר כי ניתן להגיע לדרגת "אדם" גם ללא הצורך להתקיים במסגרת חיים הומוסקסואלית וזו האחרונה הינה תולדה בעיני של שני הסעיפים שצוינו לעיל.

כל תופעה באשר היא טרם פתרונה הסופי מגיעה לנקודת התנגשות והתפוצצות... מסיבות שונות בחרה החברה המודרנית בהתמודדות מול התופעה באימוץ גישה של "נאורות פיקטיבית"...מחד,אל תפריעו להומואים...תנו להם לצעוד,זה בסדר, זה טבעי.. רק שיום הגאווה יעבור מהר ובלי יריות...מאידך..."רק שהבן שלי לא יצא הומו".

אני מקווה שבעזרת הרעיונות שהובאו לעיל יהיה ביכולתנו להתמודד בפתיחות אמיתית עם תופעת ההומוסקסוואליות ושהללו  לא יפלו ברשתה של פיסקה ראשונה ושניה במאמר.

מוקדש באהבה רבה אמיתית וכנה לכל החוגגים את יום הגאווה באשר הם...שהם אנשים נפלאים ומיוחדים וחברים מעולים שלי.....מוקדש באהבה לכל הילדים בעולם כחומר למחשבה לפני כוסית וויסקי ראשונה.



דצמבר 2010​