"כלכלה עולמית ומשחק המונופול"

יושבים תושבי העולם במדינותיהם ובונים כל אחד את בניניו ומלונותיו. לצורך המשחק החוקים קפדניים ומעודכנים במיטב הטכנולוגיה. לעיתים לצורך בניית ביתך דרוש לך לקנות קפה ממדינה שכנה ולמכור אותה למדינה סמוכה, את הרווח להשקיע בניירות ערך של בנק המצוי במדינה רחוקה ואת היתרה לקבל בכספותיה של אחרת. מורכב הוא המונופול העולמי. על אנשי מדינות עניות אין חסים, משלמים הם טבין ותקילין, שהרי מהו משחק המונופול ללא חוקים מוגדרים ואמיתיים, מקפידים בבניית הבית והמלון עומד איתן.

מעת לעת עוברים אנו זה בארצו של האחר וכמנהג המקום משלמים וממשיכים. יש הרואים כי ארצו של זה ברוכה במלונות יקרים ונוהרים הם לשם בלי מורא כי כסף ברשותם, יש הנשארים צוברים מעושרו של מקום. יש מדינות שהגעה לשם פירושו כלא ויש מדינות שעלית על כרטיס פצצה ואין מהן חזרה. וכך יושבים אומות עולם, יושבים ומשחקים, מעדכנים את החוקים משכללים את הבקרה, הטוב מנצח העני פושט רגל. אם המצאת תרופה קח מליונים ובנה מלונות, אם שיכללת המצאה קח כרטיס הפתעה וצא לטיול מסביב לעולם. כך הוא המונופול העולמי, מיטיב עם המיטיבים.

במונופול הפשוט יודעים כל המשתתפים, יש קופה ויש בנקאי. דרכו מקבלים משכורות לסיבוב, דרכו מקבלים תמלוגים ותשלומים. היכן היא הקופה של משחקנו אנו? מיהו הבנקאי ומיהו הכותב את חוקי המשחק. האם אין קופה גדולה דרכה ניתן לקבל הלוואה קטנה? אולי עשרים חמישים מיליארד דולר לכל מדינה, בלי לפגוע בחוקי המשחק חלילה, שהרי כולם יקבלו ובאותו היחס. הרי הצלחנו למצב מנגונני בקרה עת אנו חיים בתחרות ואיבה, מדוע אם כך לא נצליח במתן ההלוואה עת שלום ופיוס. ואם בכסף כולם יבנו מלונות לתפארת הנתענג פחות ביושבינו בביתנו, תחת צל קורתנו?

האפשרות שכל בני האדם יחיו ברווחה ובעושר היא בהישג ידינו, הכל נתון בחלוקת משאבים נכונה והנהגה המכוונת לכך. לו היתה מנוקזת כל טיפת מי גשם היורדת בשנה אחת במדינה אירופאית אחת, יכל העולם כולו לחיות ממשאב זה שנים שלמות על כל צרכיו. כמי הגשם המבוזבזים עד כי יוצרים צמא ובצורת במדינות שכנות כך כספי העולם. אנו השחקנים היושבים מסביב לשולחן, זהו המשחק שלנו וביכולתנו להגמיש או להקשיח את חוקי המשחק הבנקים נועדו לשרתנו, האם לא קם הבנק על יוצרו?



ינואר 2006